Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 88b

וּנְסוֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁין דַּקָּה וְסִיד וְחַרְסִית לְבָנָה וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִסָּהוּ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף זֶבֶל הַגַּס וְחוֹל הַגַּס וּשְׁחִיקַת כְּלֵי מַתָּכוֹת וּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁלֹּא כְּתָשָׁן וְקֶמַח וְסוּבִּין וּמוּרְסָן תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּעָפָר

Traduction

fine sawdust of carpenters, lime, crushed potsherd, and a brick or the lid of an earthenware barrel that one crushed? The verse states: ''And cover it,'' i.e., with any substance. One might have thought that I will include even thick manure, and thick sand, filings of metal vessels, a brick or a lid that one did not crush, flour, bran, and coarse bran. Therefore, the verse states: ''And cover it with earth,'' indicating that not all substances may be used to cover the blood.

Rachi non traduit

נסורת. שמגררין נגרים במגירה פגומה וקוצצים בה עצים והיא משרת נסורת דקה כעפר:

ת''ל וכסהו. בפני עצמו נדרש מדלא כתיב ושפך דמו ובעפר יכסנו דהוי משמע עפר ולא דבר אחר דלא כתיב כסוי אלא לבתר עפר אבל השתא מדריש וכסהו באנפי נפשיה:

ושחיקת כלי מתכות. דלא איקרי עפר:

סובין. שהנפה קולטת:

מורסן. קליפה היוצאת כשכותשים במכתשת:

Tossefoth non traduit

שחיקת כלי מתכות. וא''ת והא מגדל צמחים הוא דתנן בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מג:) רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח אמרו לו אף היא נעשית זבל ובשל מתכות איירי דמייתי עלה קרא דעגל וי''ל דבפ''ע אין מגדל צמחים אלא שמועיל לזבל ור''ת תירץ דע''י שרפה מגדל צמחים דהתם ע''י שרפה איירי דכל עבודה זרה תחלתה בשרפה דומיא דעגל:

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן מִין עָפָר וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מִין עָפָר

Traduction

The Gemara asks: And what did you see that led you to include these substances and to exclude those? The Gemara responds: After noting that the verse included certain substances with the term: ''And cover it,'' and excluded others with the term: ''With earth,'' I include these substances, e.g., fine sand, which are a type of earth in which plants grow, and I exclude those substances, e.g., thick sand, which are not a type of earth, as plants do not grow in them.

Rachi non traduit

לאחר שריבה הכתוב ומיעט. שכתב לך שני מקראות אחד לרבות ואחד למעט אמרת מעתה יש לך לומר כל הנך דלעיל מין עפר נינהו מה עפר מיוחד שמגדל צמחין אף כל שמגדל צמחים וכל הנך קים להו לרבנן שמגדלין צמחין:

אֵימָא וְכִסָּהוּ כָּלַל עָפָר פָּרַט כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט עָפָר אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא

Traduction

The Gemara asks: Why must the verse be interpreted in this manner? Say that the term: ''And cover it,'' is a generalization, and the term: ''With earth,'' is a detail. Consequently, the verse constitutes a generalization and a detail, and according to the corresponding hermeneutical principle, the generalization includes only what is mentioned explicitly in the detail. Therefore, only earth may be used to cover the blood, while any other substance, even substances in which plants grow, may not be used.

Rachi non traduit

מידי אחרינא לא. ואע''ג דמגדל צמחין:

אָמַר רַב מָרִי מִשּׁוּם דְּהָוֵה כְּלָל הַצָּרִיךְ לִפְרָט וְכָל כְּלָל הַצָּרִיךְ לִפְרָט אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט

Traduction

Rav Mari said in response: One should not suggest such an interpretation because the term ''and cover it'' is a generalization that requires a detail to clarify its nature, and any generalization that requires a detail to clarify its nature is not interpreted by the hermeneutical principle of a generalization and a detail. It is necessary for the verse to state that the blood must be covered with earth in order to clarify that the mitzva of covering the blood is such that the blood must be covered with a substance that will absorb the blood, and that it does not suffice to place a vessel over it.

Rachi non traduit

כלל הצריך לפרט. דלא סגי ליה לכלל בלאו פרטא דאי הוה כתיב וכסהו הוי משמע יכפה עליו את הכלי כדקתני רישא ואיצטריך עפר להורות שאין כסוי זה אלא בדבר המתערב ונבלע בו כגון עפר וכיוצא בו וכי דיינינן ליה בכלל ופרט היכא דכללא לא משתמע אלא בחד עניינא ומרבי מילי טובא והדר אתי פרט למעוטי כל מילי דכלל אבל הכא דמשתמע כללא בתרי ענייני ב' כסויין שאין דומים זה לזה כגון כסוי דבר שלם כגון כלי וכסוי דבר דק כגון עפר תו לא אתי פרטא אלא לפרושי כסוי קמא דלאו בדבר שלם הוא ולאו למעוטי לגמרי:

כלל הצריך לפרט. ללמוד כלל מן הפרט כדאמרי' (מו''ק דף כא.) רבים צריכין לו תלמיד וצריך לו רבו (ב''מ דף לג.) ודוגמתו שנינו בבכורות (דף יט.) מכלל הצריך לפרט כיצד קדש לי כל בכור יכול אפילו נקבה במשמע ת''ל זכר אי זכר יכול אפילו יצאה נקבה לפניו הוה ליה בכור לזכרים תלמוד לומר פטר רחם הרי פרט שהכלל צריך ללמוד הימנו:

Tossefoth non traduit

כלל הצריך לפרט. פי' בקונטרס לפי שיש לפרש הכלל בשני דרכים כמו בכלי או בדבר המתערב ובא הפרט ומפרשו וכן בסוף פרק שני דבכורות (דף יט.) תניא מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל כיצד קדש לי כל בכור יכול אפילו נקבה ת''ל זכר אי זכר יכול אפילו יצאה נקבה לפניו דהוה ליה בכור לזכרים ת''ל פטר רחם אי פטר רחם יכול אפילו אחר יוצא דופן ת''ל בכור והשתא זכר לאו פירוש הכלל הוא דכלל ופרט גמור הוא דבכור כלל זכר פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט אלא פרט דפטר רחם הוא מפרש את הכלל שיש לפרש כלל לכמה צדדין בכור לכל הולדות או בכור לרחמים אע''פ שאינו בכור לולדות כגון שיצא דרך רחם אחר יוצא דופן או בכור לזכרים אע''פ שיצאת נקבה לפניו דרך הרחם בא הפרט דלא הוי בכור ביצאה נקבה לפניו אלא שיהא בכור לרחמים ולאביי דאית ליה התם בכור לדבר אחד לא הוי בכור עד שיהא בכור לכל הולדות מכ''מ צריך לפרט הוא דאי לאו פרט הוה אמינא דאפילו יוצא דופן חשיב בכור כיון דהוי בכור לולדות אע''ג דלא הוי בכור לרחמים ועוד נראה לפרש דלאביי בכור ופטר רחם תרווייהו כלל ותרווייהו פרט דתרווייהו צריכי להדדי ובכל אחד אתה מוצא כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל שכל אחד סותם דבר אחד ומפרש דבר אחד דבכור משמע אפילו יוצא דופן ופטר רחם ממעט ליה ופטר רחם משמע ליה אפילו יוצא אחר יוצא דופן ובכור ממעט ליה ורבינו תם מפרש דהכא והתם חשוב כלל ופרט גמור כמו בעלמא דבכור משמע בין הכי ובין הכי ואתא פרטא למעוטי וכסהו נמי משמע בין כסוי כלי בין כסוי עפר במה שירצה ופרטא משמע עפר דוקא ומה שחושבו צריך לפרט לאו אכפיית כלי דהך ברייתא קאי אלא אהא דדרשינן לעיל (חולין דף פג:) מבעפר צריך שיתן עפר למעלה ולמטה דמוכסהו לא משמע למטה אלא למעלה ומשום הכי חשיב ליה צריך לפרט ובבכורות לאו לפרש כלל הצריך לפרט אתא אלא לפרושי פרט הצריך לכלל כדקתני סיפא אי פטר רחם יכול אפילו יוצא אחר יוצא דופן ת''ל בכור אע''ג דקתני מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל כיצד דמשמע דאתא לפרושי תרוייהו עיקרא דמלתא לא נקטיה אלא משום פרט הצריך לכלל:

דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא אֵין מְכַסִּים אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁזּוֹרְעִין בּוֹ וּמַצְמִיחַ אָמַר רָבָא הַאי בּוּרְכָא

Traduction

§ Rav Naḥman bar Rav Ḥisda taught: One may not cover the blood of an undomesticated animal or a bird except with a substance in which seed is sown and sprouts. Rava said: This is an absurdity [burkha], as the mishna and baraita both teach that one may use substances in which seeds do not sprout.

Rachi non traduit

אלא בדבר שזורעין בו ומצמיח. למעוטי ארץ מליחה:

האי בורכא. אינו עיקר. לשון בור:

Tossefoth non traduit

אלא בדבר שזורעין בו ומצמיח. למעוטי עפר מדבר קאתי דלא שמעינן ממתני' דצמחין גדלין בו מאליהן אלא דמה שזורעין בו אינו מצמיח א''נ אי ממתניתין ה''א דמכסין בו כיון דהוי ממין המגדל צמחים וא''ת ומאי פריך רבי יוסי לרבנן בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מג:) מואת חטאתכם אשר עשיתם וגו' שאני התם דבמדבר הוו דמה שזורעין בו אינו מצמיח וי''ל דשמא אז כשבאו שם ישראל היה מצמיח:

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא מַאי בּוּרְכָתֵיהּ אֲנָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ וּמֵהָא מַתְנִיתָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵין לוֹ אֵפֶר לְכַסּוֹת שׁוֹחֵק דִּינַר זָהָב וּמְכַסֶּה הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה וְאֵין לוֹ עָפָר לְכַסּוֹת שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said to Rava: What is the absurdity of his statement? I said this statement to Rav Naḥman bar Rav Ḥisda and I said it to him from this baraita: If one is traveling in the desert, where the earth is not arable, and wishes to slaughter an undomesticated animal or a bird, but he does not have dirt with which to cover the blood, he may grind a gold dinar into powder and cover the blood with it. If one is traveling on a ship and wants to slaughter an undomesticated animal or a bird but he does not have earth with which to cover the blood, he may burn his garment and cover the blood with the ashes. It is evident from the first clause of the baraita that desert sand, which does not allow for the sprouting of seeds, may not be used to cover the blood of an undomesticated animal or a bird.

Rachi non traduit

במדבר. ארץ ציה שאינה מצמחת:

דינר זהב. לקמיה יליף ועפרות זהב לו: שחיקה אין אבנים לא לא גרסינן:

Tossefoth non traduit

שוחק דינר זהב ומכסה. ולעיל דאמר אין מכסין בשחיקת כלי מתכות היינו בכל שאר מתכות חוץ מזהב דאיקרי עפר מדכתיב ועפרות זהב לו ואע''ג דלא מגדל צמחין כיון דאיקרי עפר מכסין בו דאי הוה מגדל צמחין לא צריך לטעמא דאיקרי עפר וכן אפר טלית וחטאת וא''ת וכיון דעפר דקרא איירי אפילו בעפר דלא מגדל צמחין אם כן יש לרבות מוכסהו אפילו הנך דלא מגדלי צמחין דאין למעטן מפרט דעפר וי''ל דעפר דקרא לא איירי אלא בסתם עפר דמגדל צמחין ומרבויא דוכסהו מרבינן כל מידי דמגדל צמחין או מידי דאיקרי עפר אע''ג דלא מגדל צמחין ועפרות זהב ואפר טלית אע''פ שנקראו עפר לא הוה מרבינן להו אי לאו רבויא דוכסהו והשתא א''ש הא דאיבעיא לן בסוטה בפרק היה מביא (סוטה דף טז.) אין שם עפר מהו שיתן אפר לב''ה דחשיבי ליה עפר לגבי כסוי ת''ש דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל בג' מקומות הלכה עוקרת את המקרא בכסוי התורה אמרה בעפר והלכה בכל דבר רבי ישמעאל פליג אברייתא דהכא דמפיק בכל דבר מוכסהו ואיהו אית ליה דהוי מהלכה וקאמר ואם איתא לחשוב נמי האי ואי ממשמעות עפר נפיק היכי קאמר ליחשוב נמי האי בין הנהו דהלכה בכל דבר אלא ודאי מוכסהו נפיק לברייתא דהכא ולרבי ישמעאל מהלכה:

בִּשְׁלָמָא שׂוֹרֵף טַלִּיתוֹ וּמְכַסֶּה אַשְׁכְּחַן אֵפֶר דְּאִיקְּרִי עָפָר אֶלָּא דִּינַר זָהָב מְנָלַן אָמַר רַבִּי זֵירָא וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ

Traduction

The Gemara analyzes the baraita: Granted, it is understood that one may burn his garment and cover the blood with the ashes, since we found a source for the fact that ashes are called earth [afar], as the Gemara will soon prove; accordingly, the use of ashes is in accordance with the verse: ''And cover it with earth.'' But with regard to a gold dinar, from where do we derive that one may grind it into powder and use it to cover the blood? Rabbi Zeira said: The verse states: ''And it has dust of [afrot] gold'' (Job 28:6), indicating that gold is referred to as dust.

Rachi non traduit

אשכחן אפר דאיקרי עפר. מעפר שריפת החטאת:

תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מְכַסִּין אֶלָּא בְּעָפָר דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מָצִינוּ אֵפֶר שֶׁקָּרוּי עָפָר שֶׁנֶּאֱמַר וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵיפַת וּבֵית שַׁמַּאי עֲפַר שְׂרֵיפָה אִיקְּרִי עָפָר סְתָמָא לָא אִיקְּרִי

Traduction

The Gemara cites a related baraita in which the Sages taught: One may not cover the blood of an undomesticated animal or a bird except with earth; this is the statement of Beit Shammai. And Beit Hillel say: We find that ashes are called dust [afar], as it is stated with regard to the red heifer: ''And for the impure they shall take from the ashes [me’afar] of the burning of the purification from sin'' (Numbers 19:17). And Beit Shammai respond: Ashes are called dust of the burning [afar sereifa], but they are not called ordinary dust [afar].

Tossefoth non traduit

מצינו אפר שקרוי עפר. וא''ת דהכא פליגי ב''ש ובפ''ק דביצה (דף ב. ושם) תנן ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה שאפר כירה מוכן הוא ואומר ר''ת דאפר כירה שבא מן העצים מגדל צמחין ולא דמי לאפר אוכלין וטלית דלא מגדל צמחין ורבינו שמואל מפרש דפריך התם בגמרא אפר כירה מאן דכר שמיה וקאמר חסורי מחסרא והכי קתני ואפר כירה מוכן הוא ומילתא באפיה נפשיה היא ולא אתיא כב''ש:

תָּנָא הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַשְּׁחוֹר וְהַכְּחוֹל וְנִקְרַת פִּיסּוּלִין וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף הַזַּרְנִיךְ

Traduction

The Gemara notes: It is taught that the Sages added the following to the list of substances in the mishna with which one may cover the blood: Coal dust, stibium [keḥol], and shavings from chiseling. And some say they included even arsenic [zarnikh].

Rachi non traduit

השחור. פחמין כתושין:

נקרת פיסולין. עפר שמנקרין מן הרחיים:

הזרניך. אורפימנ''ט:

Tossefoth non traduit

ונקרת פיסולין. פירש בקונטרס עפר שמנקרים מן הרחיים ואין זה שחיקת אבנים דהא בברייתא לעיל חשיב לה שחיקת אבנים והאי הוסיפו קאי אברייתא דלעיל ולא אמתניתין מדלא חשיב הכא כל הנהו דחשיב בברייתא דלעיל:

אָמַר רָבָא בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה

Traduction

§ The Gemara cites aggadic accounts relating to the mitzva of covering the blood: Rava says: As reward for that which our Patriarch Abraham said: ''And I am but dust [afar] and ashes'' (Genesis 18:27), his children merited two mitzvot: The ashes of the red heifer (see Numbers, chapter 19) and the dust of the sota, i.e., dirt taken from the ground of the Tabernacle that is mixed into the water that examines whether or not a woman committed adultery (see Numbers 5:17).

וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי עֲפַר כִּסּוּי הַדָּם הָתָם הֶכְשֵׁר מִצְוָה אִיכָּא הֲנָאָה לֵיכָּא

Traduction

The Gemara challenges: But let Rava also consider the earth used in the mitzva of covering the blood. The Gemara responds: There, the earth does serve as an accessory to the mitzva of covering the blood, but there is no benefit imparted by it. It occurs after the animal has been slaughtered and does not itself render the meat fit for consumption. By contrast, the ashes of the red heifer and the dust of the sota provide benefit, as the former purifies one who became ritually impure and the latter leads to peace between husband and wife when drinking the water proves that she did not commit adultery.

Rachi non traduit

הנאה ליכא. במצוה זו דבלאו כסוי נמי הוה משתרי בשר אבל באפר פרה איכא הנאה שמטהרו מטומאתו דאי לאו אפר אין לו טהרה עולמית. עפר סוטה מטיל שלום בין איש לאשתו ונקתה ונזרעה זרע:

וְאָמַר רָבָא בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ

Traduction

And Rava says: As reward for that which our Patriarch Abraham said to the king of Sodom:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source